להיות חכם או להיות צודק? או מה הטעם בראיון בחברת השמהביום בו פורסם בכלי התקשורת כי בחודש זה פוטרו 20,000 איש, מספר שיא מאז הקמת המדינה, התקבלה דרישה מחברה כלכלית גדולה לעוזר מנכ"ל. רצוי גבר אקדמאי מתחומי כלכלה, תעו"נ או משפטים.
אחד הפונים לקבלת המשרה היה בחור צעיר, אקדמאי בעל תואר במדעי החברה ולימודי תעודה במנהל עסקים. הבחור לא בדיוק התאים לדרישת הלקוח אך החלטנו לבדוק את התאמתו. לשם כך התקשרנו אליו על מנת לזמן אותו לראיון פרונטאלי במשרד.
השיחה התנהלה בערך כך:
אנחנו: "קבלנו את קו"ח למשרה הספציפית, נתוניך יכולים להתאים ללקוח, אך לפני שאנו מעבירים את נתוניך ללקוח, אנו מבקשים לפגוש אותך על מנת לבדוק את התאמתך לתפקיד ולחוות את דעתנו ללקוח".
המועמד: "אני עקרונית לא הולך לראיונות בחברות כוח אדם".
אנחנו:"המשרה היא די מידית, הראיון יהיה ספציפי למשרה והתשובה תהיה די מהירה".
המועמד: "כן, שמעתי על החברה שלכם. אני יודע שאתם חברה טובה, שמעתי עליכם גם מחברים שמצאו עבודה דרכיכם ואני יודע שיש לכם משרות טובות בתחום הפיננסי, אך כמו שאמרתי אני לא מתראיין בחברות השמה".
אנחנו: "ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר, כדאי לך לבוא".
המועמד: "אני בחור איכותי, ייצוגי ולא תפסידו אם תמליצו עליי בלי לראות אותי, גם אתם וגם אני נצא נשכרים מכך".
אנחנו: "זו לא המדיניות שלנו. אתה עובד כרגע?"
המועמד: "לא"
אנחנו: "כמה זמן אתה מחפש עבודה?"
המועמד: "הרבה זמן".
אנחנו: "אולי אתה צודק אבל תהיה חכם, אולי גם אתה תמצא עבודה דרכינו".
המועמד: "אולי, אבל יש לי עיקרון".
אנחנו: "אולי בכול זאת, יש אבטלה גבוהה".
מועמד: "ניפרד כידידים".
לאחר שעתיים התקשר המועמד, התנצל על השיחה וביקש לבוא לראיון עבודה.
כותב המאמר הוא מנהל החברה,רו'ח, אילן ירון
הוסף תגובהתגובות
